אביב שם בחוץ. הטבע בשלו - צומח בירוק רענן ופורח באין סוף גוונים.
ואנחנו בבית. סגר - קורונה טיים.
המגע עם החוץ מצומצם. צופים מבפנים החוצה. מה שלגמרי מבורך בפן האישי - התפתחותי,
נחווה כקושי כשזה תחת צו, אומנם גם צו השעה.
התחלתי לעבוד על הפוסט הזה לפני החמרת הסגר. כשעוד היה אפשר לצאת לטבע.
בינתיים המרחב צומצם. בוטל גם טווח "100 מטר מהבית".
ובכל זאת - החלטתי לסיים ולכתוב, ולהעלות לבלוג שלי כדי לאפשר לברי המזל שבינינו,
בעלי הגינות או מרחב שדות נגיש,
ליצור, רצוי יחד עם הילדים.
הרצון שלי הוא ללכוד זהוב חרציות על בד,
להביא אנרגיה של צמיחה ופריכה במגע עם הגוף.
מתנצלת מראש כלפי אלו שפוסט זה יכול להיתפס כהתגרות לשמה. זאת לא הכוונה.
בתקווה לימים טובים שהכל פתוח,
תקווה לימים של שינוי בתודעה ביחס להיותנו חלק מהטבע, לא מעליו.
בחרתי לעבוד עם חרציות או חמציצים שנמצאים בשפע, שדות שלמים של זהב.
חרציות הבר שיכות לאותה המשפחה של הבבונג, נחשבות ברפואה הטבעית כמטהרות
בהקשר לצבע טבעי - נחשבות צמח צביעה קלסי, שיכול להיקשר לבד גם בלי עזרה של צורבנים.
הפקת הצבע קלה. נדרשת כמות קטנה בלבד של פרחים כדי לצבוע חולצה T אחת - כ 30 ראשי חרציות
או תערובת של חרציות וחמציצים, או חמציצים בלבד.
חומרי עבודה
חולצת טריקו אחת בצבע לבן אן בהיר,
רצוי משומשת, אם חדשה - לכבס ללא מרכך להורדת חומרי אשפרה..
או
ציפית מכותנה לבנה או אוף וויט. אם חדשה - לכבס ללא מרכך.
30-50 ראשי חרציות או חמציצים או תערובת של שניהם.
או תכולה של כרבע שקית פלסטיק קטנה עם קליפות בצל.
(כמובן שאפשר לערבב חרציות וקליפות בצל להעמקת צבע)
סיר בינוני עם מכסה. ( הסיר יחזור לשימוש חוזר במטבח)
מי ברז
חוט קשירה
מספריים
תהליך העבודה:
הכנת תמיסת הצבע: פשוט מאוד.
לוקחים סיר שמאפשר תנועה חופשית של החולצה, ממלאים במי ברז עד שליש הגובה, מכניסים פנימה את ראשי הפרחים הצהובים ומכינים מרק זהוב- מביאים לרתיחה, מנמיכים להבה ומבשלים על אש קטנה כחצי שעה.
סוגרים את מקור החום.
אותו התהליך נכון גם לקליפות של בצל.
בזמן שמרק החרציות מתבשל מכינים את החולצה לצביעה:
הכנתם פעם טיי דאי?
הינה רק אחת מאפשרויות רבות למניפולציה של בד ע"י קשירה:
קובעים מרכז של מנדלת בד.
צובטים את 2 חלקי החולצה, מרימים ומהדקים לכדי צורה דמויית מטריה.
קושרים בחבל את בסיס העיגול המהודק (אפשר שפגט) עולים למעלה בתנועה ספירלית ויורדים שוב כלפי מטה. קושרים את שני חלקי החוט במקום שבו הם נפגשים.
הקשירה חייבת להיות הדוקה.
משרים במי ברז לפחות חצי שעה לפני הצביעה.
כשתמיסת הצבע מוכנה, סוחטים היטב את החולצה
ומכניסים אותה לנוזל הצבע החם.
אין צורך לסנן את הפרחים.
אם צריך - משלימים נפח נוזלים עם מעט מים כדי לאפשר תנועה חופשית של הבד.
מביאים שוב לרתיחה, מנמיכים את מקור החום, ומבשלים על אש נמוכה כחצי שעה (ביעבוע עדין).
ועכשיו החלק הקשה ביותר - משאירים את החולצה הקשורה להתקררות מלאה במהלך הלילה.
למחרת מוציאים את החולצה מנוזל הצבע, סוחטים אותה היטב.
בעזרת מספריים פותחים בזהירות את ליפוף החבל ותולים להתייבשות מלאה במקום מוצל.
לאחר התיבשות מלאה אפשר לכבס בסבון עדין.
זהו - אפשר ללבוש, להתפעל מהמגע המעודן,
לחוש את השמש מלטפת גם בלי לצאת מהבית.
הלב שמח מהצהוב הזה.
*כשהצבע דוהה, אפשר לצבוע שוב בצבע עונתי.
אשמח שתשתפו תוצאות ותתיגו אותי - בפייסבוק או באינסטגרם.
חג שמח,
הישארו בריאים!